Tuned Pipes
על
קצה המזלג…………
"טיונד פייפ" או "צינור תהודה" בעברית
מה זה? איך זה עובד………….
צינור התהודה
הומצא בשנות החמישים ופותח בשנות
השישים(לשימוש במנועי טיסנים) כדי להגביר את הספקם של מנועי 2 פעימות
בתחרויות מהירות(F2A) בטיסני כבלים.
כיום צינור התהודה משמש בכל מיני תחרויות,
וגם חובבים משתמשים בו להגברת ההספק,ולעיתים ללא הבנה איך זה עובד,ואיך מכוונים את
הצינור כדי שיגביר את הספק המנוע
ולא ישמש רק בתור משתיק יקר וכבד.
לצינור התהודה יש שני שימושים עיקרים.
1-הגברת הספק (כ"ס) המנוע עד 10 אחוז פחות או יותר.
2-השתקת המנוע,ללא הורדת ההספק עד 40 אחוז פחות או יותר.
איך זה
עובד………..???
אויר ודלק הנשאבים לבית גל הארכובה,ממשיכים בדרכם דרך מעבר בצד הצילנדר ועולים
מעלה מעלה עד לפתח
הכניסה קרוב לראש הצינלדר,הבוכנה בירידתה למטה בפעימת העבודה גורמת לוקום השואב את
התערובת החדשה
לצילינדר.
תערובת זו נכנסת לצילנדר מעל הבוכנה ומתחילה להדחס עקב עלית הבוכנה חזרה.
כאן ניכנס צינור התהודה לעבודה.!
חלק מהתערובת נישאב לצינור התהודה הלוהט,כיוון ששני הפתחים כניסה, ויציאה, פתוחים
פחות או יותר באותו הזמן,
ושם נבנה לחץ גבוה,ומיד כשניסגר הפתח דרכו ניכנסה
התערובת הטריה (עקב עלית הבוכנה שסוגרת את הפתח יניקה)חוזר לחץ גבוה לתוך ראש
הצילנדר,
ומעלה את הלחץ שנוצר ממילא כבר בראש הצילנדר,ויוצר אפקט של "מגדש על"(טורבו עם הנעה
מכנית)
אפקט מגדש העל או טובו הוא פשוט הכנסת יותר דלק ואויר ביחס מתאים לתוך חלל ראש
הצילנדר,
וקבלת הספק יותר גבוה,משהיינו מקבלים ללא " מערכת טורבו" או"צינור
תהודה" במיקרה שלנו.
כדי שכל השימחה הזאת תעבוד כמו
שצריך יש בעצם לכוון את אורך צינור הכניסה לצינור התהודה"(טיון פייפ)
כדי שאפקט חזרת הגזים יחזור בזמן המתאים לצילנדר ולא מוקדם,או מאוחר מידי.
@מנוע ללא צינור תהודה בעצם "מבזבז" חלק מהתערובת (אויר+דלק) המגיע לראש הצילנדר,הנישאבת עם
הגזים השרופים החוצה דרך האגזוז.@
צינור התהודה בעצם פותר בעיה זאת.!!!
איך מכוונים את צינור התהודה.
בעיקרון צינור התהודה מגיע מהיצרן כשהוא באורכו המסימאלי. כיוון צינור התהודה הוא בעצם קיצור או הארכה
של צינור הכניסה של הטיון פייפ(צינור התהודה).
כלי נוסף אותו אנחנו צריכים הוא מד סל"ד כדי שנוכל למדוד את
עליית הסל"ד של המנוע.
ההסבר הוא עקרוני בלבד,ויש לעשות זאת עם טיסנאי שכבר למד לעשות זאת.
שלב ראשון:
הפעלת המנוע עם אגזוז רגיל(אם
ישנו)כדי לקבל מושג על מהירות המנוע
המכימאלית.
התנע את המנוע וכוון את הסיכה לתערובת שתיתן את מכסימום סל"ד המנוע.
שלב שני:
הרכבת צינור התהודה ," כמו שהוא" והתנעת
המנוע.מדידה נוספת ורישום של סל"ד המנוע המכסימאלי.
שלב שלישי:
קצר את צינור הכניסה ב5 מ"מ
בקרוב. התנע את המנוע ,ובדוק את סל"ד המנוע.
בעיקרון כשאורך הצינור אחרי קיצורו יתחיל להשפיע על רמת הסל"ד(בדרך כלל עליה)
מתחילים לקצר בקטעים
יותר קצרים,כמספר מ"מ בודדים כל פעם .אחרי כל התנעה עם צינור "מקוצר
יותר" צריכה להיות עליה משמעותית בסל"ד.
ברגע שהסל"ד אחרי הקצור האחרון
לא יעלה משמעותית או בכלל לא, זהו בעצם האורך הנכון של צינור הכניסה
לטיוד פייפ.
אם בהפעלה האחרונה היתה ירידה בסל"ד המנוע, כניראה שקיצרתם יותר מידי!!!
עוד סימן לצינור "מכווון" היא ירידה ברעש המנוע.
ישנם גם שיטות יותר מדויקות לכיוון צינור התהודה,המשתמשות בנוסחאות שונות,אבל לא
כאן המקום לפרט אותם.
ישנם סוגים שונים של טיון פייפים חלקם למנועים רגילים עם יצאת אגזוז צידית,חלקם
למנועים עם יציאה אחורית
שהם בדרך כלל מיוצרים ומתוכננים לעבוד עם טיון פייפ בלבד.
יש מיני טיון פייפ,וכו וכו.
כתבה זו היא רק הסבר על קצה המזלג של טכנולוגיה עתיקה זו,וההמשך
יגיע בקרוב.
אמיר.ס
ינואר
2002
