הטיול לאיטליה

באחד הימים צילצל אלי חבר מאילת בעל מטוס פרטי,ושאל אותי: אמיר מה אתה עושה שבוע
הבא? עניתי לו, שום דבר מיוחד ,כרגיל עובד כמו חמור.
טוב הוא עונה אתה בא לאיטליה??מה ?כן לאיטליה.עלי לציין שאנחנו כבר טסנו מספר פעמים לקפריסין ויוון עם מטוסו הפרטי,וזו חויה בפני
עצמה,לטוס בגובה של 5000-6000 רגל במהירות ממוצעת 110 קשר,לא מהיר במיוחד,אבל קפריסין זה רק שעה וחצי טיסה.
בקיצור אמרתי לו שאני בא,את זה אני לא מפסיד.
הטיסה
יום ראשון שבוע אחרי זה,אני מחכה במסלול עין יהב בשעה 7:00 לבואו של החבר מאילת,הוא מגיע נוחת,לא מכבה אפילו מנוע,ואנחנו
מריצים על המסלול והופ באויר, לכיוון נמל תעופה בן גוריון,שם נאסוף טלפון סלולרי,ונחתים דרכונים.אגב את הטיסות הקודמות עשינו גם ממסלול עין יהב והחתמת הדרכונים בשדה דוב.
שעה טיסה בערך ואנו נוחתים בבן גוריון,כמו איזה ג'וק בין כל הבואינגים המסתובבים באויר.
הולכים לאסוף את הפלפון,ומחתימים דרכונים,וכמובן כמו כל ישראלי ממוצע ,מתחילים את הטיול בדיוטי פרי.מעמיסים קישקושים,נעלים,סיגריות(נובלס!!!)מתנות ומשאירים את כל הכבודה בנמל.

יאללה חזרה למטוס,הכנו גם סנדויצים,שתיה,חטיפים כיוון שהטיסה היא ארוכה.המסלול המתוכנן ליום הראשון הוא עד האי "קוס" ביוון
מרחק של 5!! שעות טיסה. המראה,ומתחילים את הטיסה לאורך החוף,עד צפון הארץ כדי להגיע למסלול הבינלאומי,קצת לפני ראש הניקרה
אנחנו מתחילים לטוס לכיוון כללי של קפריסין,יוון.מטפסים לגובה 6000 רגל,ועולים מעל העננים,זאת חוויה לטוס בתוכם,ענני צמר גפן,מדהימים.
והזמן חולף בעצלתים.עברה שעה ועוד שעה ועוד שעה,ואנחנו כבר עברנו את קפריסין,לא לפני שדיווחנו למיגדל של נמל "לרנקה" על המעבר בתחום אוירי
שלהם.
השעה בערך 16:00 והתחת כבר כואב,ואנחנו מעבירים את משקלינו מחצי אחד לחצי שני.מתים לפתוח את הדלת ולהשתין..וואאההה.
אגב היינו שלושה גברים ובחורה אחת,בינתים טוחנים ביסלי,במבה,סנדויצים,קולה,ואני כבר מת לעשן סיגריה.

קוס
השעה החמישית מתחילה להראות את סופה ואנו כבר קרובים לאי קוס,מתחילים להנמיך לקראת הנחיתה,ומודיעים למיגדל על בואינו,ומבקשים שישלחו
תידלוק למטוס.עוד מספר דקות,ואנו נוחתים,בנמל הבינלאומי של "קוס" שבתקופה זו של חורף הוא מושבת כמעט לחלוטין,ואנשי השדה,הסתכלו אלינו
כעל חבורת מוזרים שנחתה להם באמצע הסייסטה.
הסעה על המסלול וחנינו קרוב לבית הנתיבות,וברגע שעצרנו ניפתחו דלתות המטוס וארבעה אנשים קפצו ממנו באמוק ורצנו לשיחים שגדלו בצד,אךךךך
איזה כיף.

כמה קולה שפכנו שם.
התידלוק הגיע ובינתים השתרענו על המסלול,עם סיגריה מתוקה.
משם הלכנו להחתים את הדרכונים וישר לקחנו מונית למלון בעיר קוס בערב כמובן מסעדה ,בילויים,כשאני מחפש איזה חנות טיסנים, חשבתי לנצל את הנסיעה גם לזה.
אני משתלט על פינת האינטרנט של המלון תמורת 2 דולר שעה ,וגולש לכיוון האתר,לראות מה הענינים.

בוקר יום שני,פיהוק גדול,ויאללה צריכים לחזור לשדה,להמשיך את החצי השני של הטיסה עד דרום איטליה.
עוברים בשדה,ולא!מחתימים דרכונים,כיוון שאנו טסים לאיטליה וזה נחשב בעצם טיסה פנימית באירופה. המראה עם רוח צד ויאלה לטפס ל4000 רגל.
הפעם טסנו נמוך כיוון שרצינו לראות את הנוף,המסלול שלנו היה בקו ישר מעל דרום יוון "הפולופונז" שהוא איזור הררי,מיוער,ויפה .
עוד פעם התחלנו להעביר את הזמן,באכילה אינטנסיבית של חטיפים תוצרת יוון,שתיה,וצילומים של הנוף מתחתינו,שעה חלפה ועוד שעה,והמטוס קצת מתנדנד.בעיקרון מעל יבשה יש טרמיקות שמנדנדות את המטוס ,אבל טיסה מעל הים היא חלקה ללא זעזועים.בינתים עודי(הטייס) מוציא מחשב נייד
עם תוכנה שנימצאים בה כל שדות התעופה בעולם,והנתונים שלהם,כולל איזה דלק אפשר למצוא שם וכו וכו.והתחלנו לתכנן איפה ננחת באיטליה
כדי לתדלק,ולטוס לכיוון צפון . המקום שניבחר בסוף היא העיר "BRINDISI" בדרום איטליה ממש ב"עקב של המגף" שם יש שדה בינלאומי, והוא גם משמש
חניון ובסיס יציאה למטוסי האו"ם.עברו בערך 4 שעות ואנחנו מתחילים להרגיש את הצד האחורי שלנו כבר מקבל צורה של כיסה,והנה אנו חולפים מעל האי "קורפו" ששם יש למי שמכיר את מלון הטיסנאים היחיד בעולם. כמובן שלא ראינו אותו. .. אנחנו מתחילים לחצות את הים האדריאטי המפריד בין יוון ואיטליה.והנוף הופך למשעמם עוד פעם..ים וים וים,מידי פעם רואים ספינות חוצות.

איטליה
ובסוף מתחילים לראות את החוף האיטלקי... . . VIVA ITALYA….העיר BRINDISIמתחילה להתקרב במהירות (110קשר) ונמל התעופה מתגלה
הוא גדול מאד, ואנו מודיעים למגדל הפיקוח על בואינו ומבקשים אישור נחיתה. אחרי מספר סיבובים והמתנה קצרה מקבלים את האישור המיוחל
(אנחנו מתים להשתיןןןןןן) ונוחתים,מגיע אוטו ה"עקוב אחרי" ואנחנו אחריו עד לנקודת התידלוק למטוסים קלים.


מסוק המשמש אמבולנס מאופף בנמל ברינדיזי. מטוס תובלה של האו"ם בנמל ברינדיזי. המטוס שלנו ליד מסוק האמבולנס.

שם אנו עוצרים,ומיד בזינוקים משוגעים מחפשים את השיחים…אחרי תידלוק השיחים אנו הולכים למישרד שמטפל בתידלוק ושם מתברר
לנו שאין בנזין אוקטן 100 למטוסים קלים…מה?מ עושים אנחנו עם דלק ללא יותר מחצי שעה טיסה.הם מבררים לנו איפה הנמל הקרוב ביותר עם דלק מתאים,ובסוף הראו לנו על המפה את הנמל הבא בעיר BARI מעט צפונה יותר (לפחות זה בכיוון) ששם יש דלק.
יללה חזרה למעברה,רצים למטוס,מבקשים אישור התנעה,ריצה על המסלול ואנחנו שוב באויר,הקטע הזה של הטיסה ערך עוד כ 25 דקות ,כשאנו מסתכלים בדאגה על שעון הדלק שמתחיל להתקרב לקו האדום. בסוף איתרנו את הנמל ,הודות למכשיר ה GPS איזה המצאה גאונית,לא צריך לדעת לנווט כלום,רק תסמן לאן אתה רוצה לטוס והוא יוביל אותך .
נחתנו שם והסענו עד לנקודת התידלוק ושם להפתעתינו פגשנו בחבורה של שלושה טורקים ושלושה ספרדים שחנו שם לתידלוק עם שלוש ססנות
שתים דגם 172 ואחת "עגלה" 152. הם סיפרו לנו שהם הקבוצה הספרדית הם מבית ספר לטיסה פרטי בספרד והם קנו את שלושת המטוסים מבית ספר בטורקיה,אבל בגלל חוקי האויר באירופה,הם היו מחויבים לטוס בליווי של טיסים טורקים עד העברת הבעלות שתיתבצע בספרד.
כיוון שהססנה ה152 היא מאד איטית וצריכה יותר נקודות תידלוק הם טסים כל היום ועוצרים לתדלק בערך שלוש פעמים ביום,כל הדרך מטורקיה לספרד.
לפי התכנון היו להם עוד כ 5 ימים להגיע לספרד.הם חברה מאד נחמדים והזמינו אותנו לבקר אצלהם גם בטורקיה וגם בספרד.

הדוגמן
בינתים הגיע הבחור שאחראי על התידלוק…, ראינו פיאט פנדה ירוקה שועטת לעברינו,ומתוכה יוצא .. דוגמן..ככה חשבנו בהתחלה,הבחור היגיע לבוש בחליפה יוקרתית,מבד קורדרוי,מסורק,עם ערמת ג"ל, ומישקפים אופנתיות תואמות,,מסתבר שזה המתדלק,רק אחרי מספר שעות באיטליה הבנו שכולם כולל כולם מתלבשים ליום יום כמו שאנו מתלבשים ליציאה לבילוי.אין דבר כזה ג'נס וטריקו,זה פטנט ישראלי.,לפחות לא באיטליה.
כמובן שכמו כל איטלקי ממוצא גם האנגלית שלו היתה יותר דומה לאיטלקית,אבל בסוף הסתדרנו ,תדלקנו וותפסנו טרמפ בפנדה של ה"דוגמן" למישרד התידלוק כדי לשלם על הדלק.


נחיתה-בבארי נוף איטלקי אופיני בדרך לרוונה

הלכנו גם בהזדמנות חגיגית זו להחליף את הכסף לכמה מאות אלפי לירטות, איזה כיף 100 דולר הופכים לכמה אלפים בשניה,המון כסף היה לי בכיס. .חזרה למטוס לא לפני שנישנשנו סנדביץ איטלקי,עם פסטרמה.

צפונה
מבקשים אישור התנעה,הסעה,ריצת המראה ואנו באויר לכיוון כללי צפונה,טסים בגובה 2000 רגל ונהנים מהנוף האיטלקי,שמורכב כולו כמעט
משדות חקלאים.
אגב לא היה לנו תיכנון מסודר מהארץ איפה ננחת הכל עשינו תוך כדי טיסה,מה שיבוא יבוא,בשדה שאלנו איפה אפשר להגיע הכי צפונה,כיוון שרצינו
להגיע לונציה,??? אבל בשדה הזהירו אותנו שאי אפשר להגיע ממש קרוב לונציה כי מזג האויר סוער,ובסוף קיבלנו מספר טלפון של מנחית אחראי על איזה מסלול נידח בדרך לונציה,וקיוונו לתפוס אותו בטלפון ולהודיע לו שאנו באים (הישראלים הברדקיסטים) תוך כדי טיסה אני מתקשר
ובסוף תפסנו את הבחור והוא הסביר לנו איפה המסלול פחות או יותר ושאין בעיה.יש GPS.
הטיסה ארכה למיטב זכרוני כשעתים בערך והגענו עד מרכז איטליה פחות או יותר לא רחוק מהחוף המיזרחי(כיוון יוון) שם בין שדות,ונוף ירוק
גילינו את המסלול הנימצא סמוך לעיר קטנה הניקראת "רוונה" הקפה של המסלול ואני מגלה איזה מסלול קטן נוסף הנימתח לאורך המסלול הראשי שהיה בגודל של מסלול עין יהב פחות או יותר,ועליו או לצידו יותר נכון חונות מכוניות בתצורה מוכרת …
אנחנו נוחתים,מסיעים קרוב למיגדל הפיקוח הזעיר ומשם לחניה. אנו חונים ליד מטוס דו מנועי המשמש, ככה התברר לאחר מיכן לצניחה חופשית.
בקיצור המסלול שיך למועדון טייס …של העיר"רוונה".שם קיבלו אותנו בתימהון, חבורת זקנים היושבים על כיסאות פלסטיק במעגל, סמוך למבנה המועדון עצמו,הם ניראו כמו ותיקי מילחמת העולם השניה,לפי תנועות הידים שלהם הבנו שהם מעבירים חוויות טיסה מימים עברו.אני בינתים גיליתי את המסלול הקטן יותר,עם הרעש המוכר של מנועי טיסנים שהגיע עם הרוח. רצתי לשם כאחוז אמוק,ושם היו כ 20 מכוניות ו6 טיסנים באויר כולל שני מסוקים.
,וכולם שם עם מנועים פאר תוצרת איטליה,ומכשירי פותבה וגרפנר.
בינתים חזרה במועדון הטייס קיבל אותנו המנחית שישב בכלל עם חבורת הזקנים שהתפלאה מאיפה נחתנו אליהם.
ישבנו לנו בנחת בקנטינה של המועדון שתינו קפוצינו איטלקי,והתחלנו לברר על בית מלון.


המועדון ברוונה-מסלול הטיסנים ממול המטוס שלנו בחניה ליד הדו מנועי המשמש לצניחה חופשית

RAVENNA
הזמנו מונית ונסענו לעיר המרוחקת 5 דקות משם. בעיר מצאנו מלון בשם "איטליה" והתרווחנו במיטות המרווחות אחרי היום הארוך……..
בערב יצאנו לסיור רגלי,בכיכרות ובעיר העתיקה.ארוחת ערב במיסעדה הודית סמוך למלון,וכו וכו.
בוקר-השכרנו מכונית ,קנינו מפה והתחלנו בדהירה של כשעתים צפונה לונציה.

ונציה
עיר מדהימה,הגענו ברכב עד המקום המותר לנסיעה.ושם החננו בחניון ענק. לקחנו ספינה שהשיטה אותנו לעיר עצמה עם התעלות וכל מה שמשתמע מכך.
בתחנה האחרונה ירדנו ממש לתוך כיכר סאן מרקו,ליד הספינה חנו עשרות גונדולות שניראות בדיוק כמו בגלויות.ו"הנהגים" שלהם לבושים בבגדים מסורתים,חולצות פסים,וכובע רחב שולים.את הסיור התחלנו בכיכר עצמה ומשם לסימטאות של העיר,בין התעלות וגשרים קטנים להולכי רגל.
למי שלא היה שם,מומלץ!.הגענו לבית של "יוליה" מ רומאו ויוליה כמובן,זהו בית עתיק בין שני קומות עם חצר פנימית המשמש כמוזאון,וגם המירפסת המפורסמת עליה עמדה יוליה כשרומאו הפרייר ניגן למטה סרנדות,המצלמות שיקשקו בטרוף.לאחר מכן הלכנו לאזור שבו אפשר להשכיר גונדולה
ושם לקח אותנו "גונדולייר" (משיט גונדולה) לסיבוב סטנדרטי של שעה תמורת סכום פעוט של 100 דולר(גנבים) מה לעשות זה המחיר.אבל אם כבר אנחנו שם לא נשוט בגונדולה,,,רק שלא יתחיל גם לשיר הגונדוליר, זה בטח יעלה עןד 100 דולר..
סיימנו את הסיבוב במיסעדה איטלקית ,טעימה מאד.וחיסלנו שם מאכלי ים כשרים למהדרין :)
הערב התקרב ואנו מתחילים לשוט חזרה לכיוון הכניסה לעיר איפה שהחננו את הרכב.
מונציה נסענו לבולוניה שם הגענו בסביבות 7 בערב,מצאנו מלון,והשתתחנו על המיטות" עיפים אך מרוצים" אני כמובן,רץ לחפש פאב קרוב
לבדוק את מצב הבירה באיטליה.

BOLOGNA
בבוקר נסענו לאיזור שבו מתקימות התערוכות ,והלכנו לראות תערוכה של חקלאות ימית,שזו היתה בעצם המטרה הרישמית של הנסיעה.
שם הסתובבנו בין ביתני החברות.אני מצאתי עמדות אינטרנט חינם עם מסכי ענק, ניכנסתי לאתר לראות מה קורה,וגם לפורום (דיבורים) להשאיר ד"ש לחברה.
אחה"צ-הלכנו להסתובב בעיר בחלק העתיק,הכל היה עמוס תיירים מכל אירופה שבאו לקנות מכל הבא ליד,ואנו בינהם.
רציתי לציין שאיטליה היא ארץ לא יקרה במיוחד,אבל צריך לדעת איפה לקנות,וגם האיטלקים לא בדיוק מדברים אנגלית.
בערב חזרנו למכונית והתחלנו להדרים חזרה לכיוון רוונה,שזוהי נסיעה של שלוש שעות בערך,אך איזה כבישים יש להם,והנהגים כל כך אדיבים,לא שמענו ציפצוף אחד של נהג עצבני ברמזור,ממש תענוג.
הגענו בערב מאוחר לרוונה וחזרנו לאותו מלון בו שהינו יומים קודם,והחזרנו את האוטו לחברת ההשכרה.
בבוקר נסענו עם מונית למסלול של המועדון בו החננו את המטוס,ממש חברה נהדרים שם, לא חייבו אותנו אפילו על חניה.
כמו שבדרך כלל מחיבים חניית מטוסים.
בדיקה לפני טיסה ודחיסת כל שקיות הקניות לתא המטען הזעיר שעמד להתפוצץ מהעומס.והמראה לכיוון דרום .

"כרתים
כיוון שהגענו דרך האי קוס בדרך מהארץ רצינו לשנות את המסלול חזרה ותכננו לטוס הפעם לכרתים ,לחנות שם בלילה ומשם לארץ.
נחתנו ב BARI בפעם השניה……וכמובן בא לתדלק אותנו אותו דוגמן מהפעם הקודמת,אבל עם חליפה אופנתית אחרת.
הלכנו למישרדים לברר מה קורה בכרתים ואם אפשר לתדלק . כמובן שאפשר ויש שם דלק למטוסי בוכנה,אבל אמרו לנו לבדוק בטלפון עם הכל בסדר שם…מזלינו שהתקשרנו לנמל התעופה , של כרתים.בדיוק באותו יום מיכלית התידלוק קיבלה פנצ'ר ורק יתקנו אותה מחר בערב.
הלך כל התיכנון על כרתים,אין ברירה לטוס דרך האי קוס עוד פעם.
המראנו לכיוון יוון לעוד 5 שעות ארוכות,מעל הים האדריאטי,ודרום יוון, גם הפעם בגובה נמוך, טסנו בזיגזגים כדי לא להפסיד את כל המפרצונים
והאיים הזעירים באזור ה……. נוף אדיר נישקף מלמעלה.

קוס פעם שניה
נחתנו אחרי הצהרים באי,שמש חמימה מעלינו ואנו כרגיל בריצה לשיחים שכבר הכרנו מהפעם הקודמת…
לקחנו הפעם מלון על המרינה של קוס שיהיה קצת יותר מענין,ואני הזמנתי כרגיל את מאכלי הים שלי והרבה בירה.
החברה נישפכו כבר והלכו לישון,ואני יצאתי לפאב קרוב .

חזרה לארץ
המראנו ב7 בבוקר אחרי החתמת דרכונים,כשאנחנו משאירים את כל הכיף הזה מאחורינו ובכלל לא מתגעגעים לחזור אחרי 5 ימים.
טיסה משעממת בגובה 6000 רגל,מעל העננים הפעם עם רוח גבית שעזרה לנו לטוס 130 קשר,וקיצרה את הדרך בחצי שעה בערך.
מרחוק כבר מתחיל להתגלות חוף תל אביב(איזה בעסה) כשמעליו מכסה עננה שחורה (זה רק רואים בארץ) שניפלטת מארובות רידינג
ושאר המפעלים המזהמים שלנו.
הנמכה לקראת נחיתה בנמל בן גוריון,ואנחנו פותחים גלגלים …הנורית שמסמנת פתיחה של גלגל ימני לא נידלקת..מה גלגל לא ניפתח?
אני מציע לעודי לסגור גלגלים ולפתוח שוב.הוא מנסה ושוב הנורית של גלגל ימני לא נידלקת.אין ברירה פותחים בנוהל של נחיתת חרום,מודיעים
למיגדל הפיקוח שכניראה גלגל ימין לא ניפתח.הם מורים לנו לטוס לאט ונמוך מול המיגדל כדי שיוכלו לראות בעזרת מישקפת עם הגלגל פתוח או לא.
הם מודיעים שהוא פתוח אבל כניראה לא עד הסוף.טוב אין ברירה חיבים לנחות כי גם בדלק אוזל.
כל התנועה האוירית לבן גוריון נעצרת,מטוסי הנוסעים מקבלים הוראה לחוג באויר,ולנו מפנים את האחד המסלולים הראשים .
המסלול מתחתינו מתמלא באמבולנסים,כבאיות,ורכבי הצלה.יאללה אין ברירה עושים גישה לנחיתה,כולנו מחזיקים חזק,ועודי ינסה לנחות על גלגל שמאלי וקדמי בלבד וינסה להחזיק את המטוס ישר ככל האפשר עד העצירה. המסלול מתקרב במהירות,אנחנו עוצרים את הנשימה,
…נגיעה במסלול..
כלום לא קרה אנחנו נוסעים רגיל,הגלגל היה פתוח,הכבאיות מתקפלות ורק רכב הצלה אחד נוסע אחרינו עם אמבולנס לודא שהכל בסדר
אנחנו מובלים לחניה צדדית.ונעצרים שם.
אני קפצתי ראשון למסלול הלכתי לראות מה קורה למטה.הגלגל היה פתוח עד הסוף ונעול כמו שצריך.בדקתי את המיקרו סוויץ שמדליק
את הנורית סימון אבל הוא היה בסדר.
נישאר לי לבדוק את הנורה בלוח המכשירים.וראה זה פלא היא היתה שרופה!!!
בינתים הגיעו אנשי המנהל האוירי לחקור את האירוע .אנחנו נסענו בינתים להחזיר את הפלפון,להחתים דרכונים,ולאסוף את הקניות מהדיוטי פרי.
משם המראנו אחרי שעה לכיוון דרום הארץ.נחתנו בעין יהב והוא המשיך לאילת למסלול הבית שלו.

אמיר –חורף 2001

דרום יוון דרום יוון

מפרצונים-דרום יוון-חוות לגידול דגים דרום יוון

החוף האיטלקי ממעוף ציפור מתחתינו הים האדריאטי לפני הנחיתה בברינדיזי-בסיס או"ם

הערים ברינדיזי ובארי –דרום איטליה-החיצים מסמנים כיוון הטיסה הערים רוונה ובולוניה מסומנות עם החץ