הפרוייקט
הארוך ביותר –
הטיסן הקטן
ביותר
מהיום
הראשון
שראיתי את
ה"אפוג'י"
(מאנגלית –
השיא של
הפרבולה) רציתי אחד
לעצמי. הדאון
נהוג הרדיו
קטן וזריז,
ושייך למחלקת
ה"יתושים"
(מוסקיטו
קלאס). הוא
דורש מיומנות
גבוהה וחושים
חדים, ולכן לא
מיהרתי לרוץ
ולבנות. אבל מאותו
רגע - השעון
התחיל לרוץ...
היתרון
הגדול של
טיסנים עם
מוטה של 75 ס"מ – 100
ס"מ הוא בכך
שאינם דורשים
שדה גדול
להטסה, וכמוכן,
שאפשר לזרוק
אותם במכונית
ולהטיס קצת באמצע
יום העבודה
(חשוב מאוד
כשמזג האוויר
משוגע).
התוכניות
מפורסמות
ברשת, וכוללות
מגוון רחב של
שיטות בניה
וגדלים
להתאים
לצרכים של כל
אחד. החל
מבלזה וכלה
בקבלר וסיבי
פחמן, כל אחד
יכול לבחור את
שיטת הבניה
הרצויה לו. טיסת
המבחן
הראשונה היתה
שנה וחצי אחרי
ההחלטה
להתחיל
לבנות....
השיקול
העיקרי הוא
המשקל (בהנחה
ששומרים על דיוק
בבניה). המודל
הגדול אמור לשקול
120 גרם,
ושיקולים
כגון עובי
הציפוי ודחיסות
העץ מתחילים
להשפיע מוקדם
מאוד בתהליך הבניה.
מהתמונות
ובאתר (למטה)
ניתן לראות את
התכונות
השונות של
הבניה, כגון
זנב קל במיוחד
(4 גרם),
פושרודים
דקים (מיתרים
מגיטרה
חשמלית, מספר 9)
וסרוואים
מהקלים ביותר
הקיימים בשוק
(5.4 גרם כל אחד).
מה
שלא ניתן
לראות
בתמונות הוא
דחיסות הבלזה ואת
כל האפוקסי
שזרקתי לפח כי
ערבבתי יותר
מדי ולא רציתי
להשתמש
בשאריות ללא
הכרה.
החור בתחתית
הגוף מיועד
לסייע בהטלה.
תוך שימוש
באצבע המורה
מכוונים
בזוית של 30-45
מעלות, וזורקים
כמו כידון.
הגובה
שמשיגים
בהטלות אילה
הוא גבוה
במיוחד (15 מטר
ויותר) מכיוון
שהכנף דקה
במיוחד (6.5%) ורוב
המשטחים
מתוכננים כך
שיהיה להם גרר
נמוך. הכנף הדקה
מסייעת
ביחס
עילוי/גרר
גבוה, וקל לתפוש
טרמיקות .
בתמונה – זה
אני, ואני לא
סתם תופש
פוזה, ככה
משגרים. שימו
לב לרגל באויר
... לחדי העין,
ה"צ'ופצ'יק"
השחור שמציץ מהגוף
הוא פלג
אזניות שמשמש
גם להטענת
הסוללות וגם
כמפסק. תחשבו
משקל קל....
באתר
הבא תוכלו
לראות תמונות
נוספות
וסירטונים
(שני הלינקים
בראש הדף):
http://www.sightsoundsandmotion.com/crrc/05_10_03.htm
התוכניות
והוראות בניה
(מפורטות מאד)
ניתן למצוא
באתר:
http://www.charlesriverrc.org/articles/apogeehlg/markdrela_apogeehlg.htm
שאלות?
בבקשה! כיתבו
אלי לכתובת:
שלכם,
תומר, ארה"ב
Flyhi 6/03