סירות נהוגות שלט

אז למה בכלל סירה על שלט ?

ישנו בארץ גרעין קטן של חובבי סירות על שלט שרובם גם עוסקים בתחביבי שלט אחרים, בעיקר טיסנאות רדיו.

יש מי שבונה בעצמו את סירות-האוויר או כפי שהן נקראות בלועזית Air-boats, מי שרוצה רק להשיט וקונה דגם עשוי פלסטיק או פיברגלאס עם מנוע חשמלי קטן בתוכו, מי שאוהב את השלווה והאתגר של השטת מפרשית בישיבה על המזח ועד מי שמשקיע בסירות מרוץ SCALE עם מנוע בנזין פנימי הנראות זהות למקור וגוררות אתן הדרת כבוד ויופי לאורך המים. עם כל אלו עדיין לא הזכרנו את אלו שבונים דגמים מרהיבים של ספינות מלחמה וצוללות, שהיכולת שלהן לשוט היא רק ערך מוסף שולי לעומת היופי. בעיני זכיתי לראות צוללת מונחית שלט מדגם "נאוטילוס" הבנויה בדיוק לפי הציורים מספרו המפורסם של ז'ול וורן  "20,000 מיל מתחת למים". האמינו לי – מספיק שהדבר המדהים הזה שכל אורכו פחות ממטר עובר לידך במים בשייט איטי. אין לו שום צורך להוכיח יכולת צלילה...

המשותף לכולם הוא ההנאה שאנו מוצאים בלתמרן את הכלים המרשימים האלו בתוך המים (ולפעמים גם קצת מחוץ להם) עד כדי פניות מטורפות רגע לפני ההתנגשות בשפת המזח ו-כמ-עט התהפכות, לראות את השובל הנפרש מאחוריהן כמו שובל העשן המותיר אחריו טיסן במעופו, להביא אותן למהירויות שלא הרבה דגים מסוגלים לשחות בהן ולשמוע את הרעש המיוחד שקצת קשה לתאר אותו של הניתורים הקטנים על המים בזמן השיט.

איטום

היות וגם בסירה האטומה ביותר קיימת סכנה של חדירת מים, בעיקר במקרה התהפכות, יש חשיבות עצומה לאיטום והגנה על מערכת הרדיו. לנושא זה נקדיש מאמר בנפרד.

 

סוגי סירות

בדיוק כמו בטיסנים ומכוניות, קיימים סוגים רבים של כלי-שייט על שלט. חלקם דגמים קרובים יותר או פחות לכלי-שייט אמיתיים המשיטים בתוכם בני-אדם, וחלקם כמו בכל תחביב רדיו מכובד הם פרי דמיון יצירתי/פרוע של המתכננים.

גלישה קצרה באינטרנט  פורשת לפנינו כמות אדירה של דגמים : מפרשיות, יאכטות, סירות סקי, סירות מרוץ, ספינות מלחמה, סירות דייגים, אופנועי-ים, רחפות, סירות-אוויר, צוללות, סירות בעלות גוף כפול (כמו מפרשיות ה"קטמראן") והרשימה עוד ארוכה. לא להאמין, אבל אפילו יש גלשני-גלים כולל הגולש והכל נהוג רדיו...

לא נוכל כמובן לסקור כאן את כל התחומים הקיימים בתחום השייט נהוג-רדיו, אולם ננסה לתת סקירה "על קצה המזלג" לתחומים העיקריים ולהבדלים בינהם.

 


חומרים לבנייה - בלזה / פיברגלאס / פלסטיק

אז השאלה הראשונה היא כמובן מאילו חומרים בונים את הכלים הימיים. התשובה הראשונית היא פשוטה – בדיוק כמו החומרים שמהם עשויים כלי-השייט האמיתיים, למעט מתכות שבדגמים קטנים אין כל הצדקה להשתמש בהם.

בלזה – החומר העיקרי המשמש לבניית סירות-אוויר ולרוב הסירות הנבנות באופן פרטי בבית. יתרונה הברור של הבלזה הוא העיבוד שלה שהינו דבר קל וברור מאליו לכל טיסנאי/משיט מתחיל וכמובן משקלה הקל. לעומת-זאת יש לקחת בחשבון כי הבלזה היא חומר שביר מאוד, דבר ההופך למשמעותי במכות שסופג גוף הסירה בזמן שייט מהיר וניתורים במים, שלא לדבר על התנגשויות במזח לא עלינו. יש גם לציין את העובדה שבניגוד לטיסנים למשל איטום גוף הסירה הוא עניין קריטי המבדיל בין חיים לצלילה לנצח ולכן לרוב יש להוסיף חומרי ציפוי מעל הבלזה כגון בד פיברגלאס או צבע סמיך אטום למים.

פיברגלאס / פלסטיק – בגלל צורת עיבודם של חומרים אלו שבדרך-כלל ניצוקים (מלשון יציקה) לתוך תבניות הם ניחנים ביתרון הגדול לעצב כמעט כל צורה שעולה על רוחנו, וכן ירידה לפרטים קטנים במיוחד בעיצוב כמו למשל ראשי-ברגים או קרני-עגינה הזהים לחלוטין לאלו בכלי-השייט המקורי. הפיברגלאס שלרוב נוצר על-ידי יציקת אפוקסי על בד פיברגלאס הוא גם חומר חזק ועמיד ביותר שמניסיון שורד בצורה מכובדת גם התנגשות במזח עץ במהירות של כ-40 קמ"ש...

כדי לתת לפיברגלאס פני-שטח חלקים לחלוטין מה שהופך את הסירה להידרו-דינאמית משתמשים לרוב בחומר בשם Gel-coat הדומה לחומר המשמש פחחי רכב בתיקונים קטנים. התוצאה – גוף סירה או במונח הלועזי HULL המעוצב היטב לפי התבנית, חלק כמראה וחזק מאוד.

החיסרון העיקרי של הפיברגלאס הוא בקושי היחסי לתקן אותו במקרה של נזק בצורה שתחזיר אותו למראהו המקורי. יש צורך להשתמש בבד פיברגלאס, אפוקסי מתאים, Gel-coat וגם לא מעט כישרון בידיים. מצד שני השד אינו נורא כל-כך ואישית אני מעדיף את הפיברגלאס.

בפלסטיק נעשה שימוש בדגמים הפשוטים יותר  וכמעט בלתי אפשרי לתקנו במקרה של שבר.


סוגי מנועים

כאמור לא נוכל לסקור את כל הסוגים המוצעים בשוק, אולם ננסה לתת סקירה קצרה על הסוגים העיקריים. בעתיד נוכל להרחיב/להוסיף על סוגים מסוימים לפי הביקוש.

מנועים ימיים – זהו אולי הסוג הנפוץ ביותר של כלי-שייט נהוגי רדיו. הכוח הוא כוח הדלק, אין כל תלות ברוח או תנאי מזג-אוויר אחרים, וכמובן ריח הדלק שכל טיסנאי ממוצע מכור אליו גם אם לא יודה בכך.

בקבוצה זו נמצא את סירות-האוויר, סירות המרוץ, יאכטות, ספינות צבאיות ועוד ועוד.

המנועים הללו מתחלקים לשני סוגים, ללא קשר לנוזל המניע אותן : מנועים ימיים, ומנועים אוויריים.

המנועים הימיים דומים באופן כללי למנועים המוכרים לנו מתחום הטיסנים, אולם הם מצוידים בראש-קירור מבוסס מים השואב מים מצד אחד מירכתי הסירה ופולט אותם מהצד השני. מנועים אלו מחוברים למדחף מיוחד המיוצר לצורך זה, וזאת דרך ציר ארוך, כשזה האחרון סובב בתוך צינור גדול ממנו במעט והחיבור בינהם משומן/מגורז באופן קבוע להקטנת החיכוך. בדגמים המשוכללים יותר קיימים מיסבים המפרידים בין הציר לצינור העוטף אותו. הניהוג של כלי-השייט ימינה ושמאלה מבוצע או על-ידי "חרב" הנמצאת מאחורי המדחף ומוטית לצדדים, או במקרים מסוימים על-ידי מפרק בציר המאפשר לשנות את זוויתו של המדחף עצמו.

סוג שני של מנועי דלק ימיים הוא מנועים חיצוניים המורכבים בשלמותם על ציר בירכתי הסירה, ולמעשה המנוע כולו מסובב לימין או לשמאל לצורך פניות. צורה זו של מנוע נפוצה בעיקר בסירות מרוץ.

מנועי אוויר – אלו למעשה מנועים בדיוק כמו אלו המשמשים להטסת טיסנים, ולמעשה הם מורכבים על "מגדל" המותקן על חלקו העליון האחורי של הסירה ומסובבים מדחף אווירי רגיל. סירות בעלות מנועים כאלו הן למעשה סירות-אוויר או רחפות, כאשר לרחפות לרוב מותקן מנגנון נוסף הדוחס אוויר אל מתחת לכרית-הציפה של הרחפת ומאפשר לה ממש לרחף (ומכאן שמה) גם על המים וגם על שטח יבשה ישר.

יתרונם של כל המנועים המונעים בדלק הוא בכוח הרב שיש להם, וכן ביכולת לחזור למים במהירות יחסית לאחר מילוי קצר של מיכל הדלק.

חסרונם הגדול הוא כמובן במקרה וטעיתם בהערכת הדלק, ואז קדימה להוריד חולצה ולקפוץ למים אלא אם כן הצטיידתם בסירת גומי קטנה שתיקח אתכם !

 

מנועים חשמליים – מנועים חשמליים מותקנים לרוב כמנועים ימיים פנימיים, אולם יש גם מקרים שבהם הם מותקנים כמנועי-אוויר, בעיקר בדגמים הקטנים.

יתרונם של מנועים אלו הוא בשקט המופתי שבו הם עובדים ובכך שאין צורך ללכלך את הידיים בתדלוקים והתנעות.

לגבי ריח המתנול – נסרב לנקוט עמדה האם זהו יתרון או חסרון...

חסרונם הוא בכך שיש לטעון אותן זמן ארוך או עם מטען מהיר לפני כל שיוט.

 


סוגי כלי-שייט

סירות-אוויר – אלו סירות המונעות כאמור על-ידי מנוע המותקן מעל גוף הסירה. סירות-האוויר מנוהגות לרוב על-ידי הגה-כיוון יחיד או כפול הנמצא מאחורי המנוע ומטה את זרימת האוויר הנוצרת על-ידי המדחף.

במקרים חריגים כגון סירת ה-Air Force (שעליה נפרסם סקירה בנפרד) יש לסירות האוויר "חרב" בתוך המים המאפשרת ניהוג יעיל גם במהירויות נמוכות.

תכונה נוספת המאפיינת את כל סירות האוויר היא שחלקן התחתון שטוח כמעט לחלוטין דבר הנותן להן חיכוך מינימאלי עם המים וכמובן את האפשרות החלקית "לשוט" על הקרקע כמו בהחפה.

 

מפרשיות – במשפט אחד : השקט, הרוגע, השלווה . . . והתלות במזג-האוויר. יש הנאה ואתגר מיוחדים בלהשיט את הסירות האלו בכוח הרוח בלבד ללא רעש או צורך בטעינת סוללות ארוכה. עם זאת התלות המוחלטת ברוח עלולה להפוך לחסרון ויש לקחת זאת בחישוב בהחלטה מה לקנות.

 

צוללות – עולם בפני עצמו בתוך תחום השייט. אלו המתעסקים בבניית והשטת צוללות על שלט הם "פריקים" אמיתיים של הכלי הזה. למיטב ידיעתי אין כאלו בארץ, ואם יש אשמח מאוד להכיר אותם ולהצטרף לשיוט.

סביר להניח שבגלל הצורך הבסיסי לראות את הכלי שאותו אתה נוהג רוב הזמן הצוללות מושטות על-פני המים ויורדות רק לצלילות קצרות. בתמונות המפורסמות באינטרנט נראות לרוב הצוללות מושטות על-ידי בעליהן בבריכות פרטיות בחצר האחורית. ללא ספק זהו חיסכון משמעותי בזמן ודלק למכונית, אבל עלול לגרום מורת-רוח מסוימת לילדים הרוצים לשחות בבריכה ואז האפשרות הטובה ביותר היא לגייס גם אותם לתחביב.

עם-זאת בדגמים משוכללים יותר של הצוללות מותקנים גם פנסים קטנים ומצלמות וידאו תת-מימיות המאפשרות למשיט לנווט את הצוללת מתחת למים בצורה שלדעתנו היא מאתגרת ומרתקת כאחד.


איפה משיטים בארץ

בתקופה שבה אני משיט סירות נהוגות רדיו הספקתי לאתר מספר מצומצם של מקומות להשיט בהם סירות. סביר להניח שמשיטים אחרים יודעים על מקומות נוספים, מסודרים יותר או מאולתרים יותר ונשמח לשמוע על כל מקום שייט הפתוח לכולם.

צפון – אגם מונפורט הנמצא מרחק דקות נסיעה בודדות ממעלות-תרשיחא. אין ודאות כי ניתן להשיט במקום סירות נהוגות רדיו בכל יום ובכל שעה היות והאגם משמש גם לשייט סירות שבהם יושבים אנשים, אולם ידוע כי נערכו במקום או עמדו להיערך אירועים של שייט סירות רדיו.

וכמובן – המקום האולטימטיבי לכל כלי ימי, אמיתי או נהוג רדיו – הכנרת.

מרכז – ידוע לי על שני מקומות עיקריים – האגם בגני יהושע, והאגם בראשל"צ. האגם בגני-יהושע למרות שמשמש סירות רגילות הוא מקום בטוח יחסית, ובימי ו' וערבי-חג השטתי שם לא פעם באין מפריע. החיסרון הגדול הוא במידה והסירה נתקעת במרכז האגם מסיבה זו או אחרת.

מניסיון אישי – מאוד לא סימפטי.

לצערי עדיין לא זכיתי לנסות את האגם בראשל"צ.

לצערי בדרום הטומן בחובו כמה ממסלולי ההטסה הטובים בארץ לא ידוע לי על מקומות השטה למרות שבטוח שהם קיימים. תושבי הדרום – אתם מוזמנים לספר ולחלוק.

איפה קונים

חלק מהחנויות המוכרות טיסנים ומכוניות נהוגות רדיו מוכרות גם סירות, אם כי לצערנו לא כולן.

בהמשך נפרסם מעת לעת באתר סקירות על סירות רדיו ואז נשמח גם לציין אילו חנויות מוכרות אותן בארץ.

בחו"ל, ובעיקר בארה"ב כל חנות תחביבים המכבדת את עצמה מחזיקה לצד הטיסנים גם סירות, מפרשיות, אופנועי-ים והכל כמובן נהוג רדיו.

 

 

בקרוב סקירה על סירת-אוויר Air Force מתוצרת AQUACRAFT, וכן פורום לסירות נהוגות רדיו.

יש למה לצפות...

מאת  אלון יעקב
דצמבר 2004