טיסנים חופשיים - מבוסס על
ידע אישי וחומר מתורגם . כתבה זאת מתייחסת למחלקות
הטיסנים החופשיים המוגדרות לפי החוקה הבינלאומית
ישנם הרבה מחלקות אחרות אשר מוגדרות כמחלקות
מתחילים ואו נוער.
המטרה בתחרות טיסנים
חופשיים היא לבצע שבעה מחזורי הטסה (להלן סיבוב).
סיבוב בדרך כלל נמשך שעה ובין סיבוב לסיבוב הפסקה
של כ 10 דקות. בכל סיבוב על הטיסנאי לבצע טיסה אחת אשר
תרשם כטיסה רשמית. טיסה זאת מתבצעת על דעת המטיס
ברגע שהוא חושב שהוא המתאים ביותר.מרגע שחרור הטיסן
או מרגע ניתוק הקשר הפיסי בין המטיס לטיסן על הטיסן
לשהות באוויר עד שלוש דקות. כל זמן מעבר לשלוש הדקות
אינו נחשב. על כל שניה הטיסן צובר נקודה, כלומר בכל
טיסה ניתן לצבור מקסימום 180 נקודות. טיסנים
מודרניים מסוגלים בקלות לשהות באוויר יותר משלוש
דקות, אז מה הבעיה ?. האוויר אינו דבר קבוע למרות
שהוא שקוף מתחוללים באוויר שינויים כל הזמן.
שינויים אלו הן מערבולות (זרמים עולים או יורדים),
דחיסות האוויר משתנה ממקום למקום וגם מרגע לרגע.
טיסנים חופשיים הם צורת הטיסנאות הותיקה ביותר.
אליפות העולם הראשונה (בטיסנים חופשיים) נערכה ב 1930.
מצבים אלו ואחרים קשים
להבנה וניסיון המטיס חשוב מאוד. כמו שדייג מנוסה
יודע מתי הדג נוגס מהאוכל ומתי יש דג גדול או קטן, כך
טיסנאי חופשי לומד עם הזמן לזהות זרמים עולים
(טרמיקות) ואו יורדים. טיסן בטרמיקה צובר גובה ובזרם
יורד מאבד גובה.
משמאל טיסנאי דאון F1A בשטח הטסה
טיפוסי (הלוואי עלינו).
מצד ימין אנו רואים שחרור
של טיסן דאון ע"י עוזר וקצת יותר רחוק 
רואים את הטיסנאי המטיס
אותו. טיסן F1Aטיפוסי הוא בעל משקל
של 410 גרם, מוטת כנף של 2.5 מטר. הטיסן מוטס ע"י חוט
באורך 50 מטר וקשור לטיסן עם מנגנון נעילה. החוט אינו
משתחרר מהטיסן סתם כך. על מנת לשחרר את החוט על
הטיסנאי לגרום למתח של כ 10-20 קילוגרם. הטסת טיסן
דאון שכזה דורשת כושר גופני מעולה. לא נדיר שטיסנאי
מחזיק טיסן במשך 20-15 דקות ואף יותר. הטיסנאי יכול
ללכת עם הטיסן לאיפה שהוא רוצה ולשחרר בזמן
ובמקום שהוא קובע. לטיסנאי המנוסה יש שליטה מלאה על
הטיסן עד לרגע בו הטיסן ניתק מהחוט. בשלב זה הטיסן
נתון בחסדי הרוח האוויר...
טיסני מנוע גומי F1B – טיסן דאון בעל "מנוע" גומי. המנוע הוא
צבר של רצועות גומי במשקל כולל של 35 גרם. טיסן
אופייני הנו במשקל של 190 גרם, מוטת כנף 2.0-1.5 מטר.
הטיסן נוסק לגובה של כ 100 מטר בזמן של כ 60-30 שניות.
טיסנים מודרניים הנם בעליי מבנה מסובך מחומרים
מרוכבים, מערכת חרטום עם הנצה, פסיעה משתנה (יחסית
לכוח הגומי) מדחפים מתקפלים ועוד.
משמאל טיסנאי גומי בפוזה
אופיינית רק 190 גרם וזה לא טיסן חלש.
גוף הטיסן בדרך כלל הנו
צינור מחומר מרוכב בקוטר של 30 מ"מ. רצועות הגומי
נמצאות בתוך הצינור. מכיוון שהגומי הנו גומי מיוחד
ודורש כוח רב למתיחה בדרך כלל הטיסן נקבע על מתקן
מתיחה והטיסנאי מחבר תמסורת מיוחדת לחרטום הטיסן.
בעזרת התמסורת המיוחדת הוא
מותח את הגומי. אורך מנוע גומי כ 45 ס"מ אבל טיסנאי
מותח את הגומי לפעמים עד 3-2 מטר. סה"כ מסובבים את
הרצועות כ 400-350 סיבובים.
צורת הטסה:
בניגוד לטיסנאי דאון (F1A) שהטיסן מחובר
אליו בעזרת חוט, טיסנאי מנוע גומי אינו יכול להרגיש
את הטרמיקות ונאלץ להשתמש בנסיון וציוד נלווה על
מנת לקבל החלטה מתי לשחרר. ציוד לגילוי טרמיקות
כולל מיתקנים ליצור בועות סבון, סרטים ארוכים
התלויים על חכות גבוהות וכולי. צורת הנטור היעילה
והחכמה ביותר הנם מערכות מתוחכמות הרושמות את
מהירות האוויר והטמפרטורה על סרט נייר (כמו בבית
חולים). שיטה זאת יעילה מאוד אבל המערכות מאוד
יקרות.
ברגע השחרור הטיסן נזרק
בכוח רב בזוית של 90-70 מעלות כלפי מעלה. לא מעט
טיסנאים משתמשים במערכות חרטום בעלות השהיה. השהיה
זאת מפעילה (בעזרת שעון קטן על הטיסן) את מערכת
החרטום לאחר כשניה. בשניה הזאת הטיסן כבר הגיע
לגובה של 10-5 מטר וזאת רק מהזריקה. למרות שטיסני מנוע
גומי הנם טיסנים קלים ועדינים לא פעם רואים טיסנאי
גומי שנראה כמו מתאבק. מתיחת הגומי וזריקת הטיסן
דורשות מיומנות וכושר אתלטי לא קטן. מערכות המתיחה
כוללות בדרך כלל תמסורת 4:1,
מונה לספירה וגם מד פיתול לדעת מה מצב הגומי. בתחרות
מותחים את הגומי עד למצב שהוא על סף קריעה.
המחלקה היפה מכולם וזאת
דעה אישית הנה מחלקת מנוע חופשי F1C.
טיסן מנוע חופשי הנו טיסן
דאון המונע ע"י מנוע 2.5 סמ"ק. הטיסן שוקל 750 גרם,
מוטת כנף אופיינית 2.5 מטר. המנועים הנם מנועים
מיוחדים אשר מסובבים מדחף קטן בסל"ד של 30,000-28,000
סיבובים לדקה. מנועים אלו בעלי הספק גדול מאוד
יחסית למשקלם ואינם מנועים למתחילים. בשנים
האחרונות החלה אופנה חדשה ומטרתה לנצל טוב יותר את
הספק המנועים המודרניים והיא להרכיב תמסורת על
המנוע. המנוע מסתובב בסל"ד גבוה והתמסורת מסובבת
מדחף גדול מאוד יחסית.
טיסן מנוע חופשי אופייני. מבנה כנף גוף וכמעט כל הטיסן
מצופה אלומיניום תעופתי בעובי של 0.03 מ"מ. כנף
בלבד שוקלת כ 200 גרם והיא מאוד חזקה. המנוע בדרך כלל
יושב על תושבת מנוע ומכוסה לחלוטין בכיסוי
אווירודינמי.
בטיסן מנוע חופשי יש הגבלה
על זמן פעולת המנוע. המנוע פועל מרגע השחרור (מותרת
קפיצה) 5 שניות בלבד. בחמש שניות אלו הטיסן טס אנכי
לגובה של כ 150-120 מטר מהירות של כ 150 קילומטר בשעה
אנכית. מכיוון שזמן הפעולה הוא קצר והמהירות גבוהה
נדרשת מיומנות גבוהה והבנה על מנת לקזז טיסן כזה.
במחלקה זאת אין טעויות. על
כל טעות משלמים ביוקר. זריקה לא ישרה, תקלה טכנית,
שכחנו משהוא... בדרך כלל זה נגמר בהרס של הטיסן.
אובדן של לא מעט שעות עבודה וכסף.
מימין
טיסן מנוע חופשי ברגע השחרור.
מחלקה נוספת הקשורה
לטיסנים חופשיים אבל הנה עולם ומלואו בזכות עצמה
הנה מחלקת טיסני הפנים F1D טיסן פנים
אופייני שוקל 1 גרם ומוטת הכנף כ 65 ס"מ
משקל הטיסן הוא ללא הגומי !.
טיסני פנים כשמם הם, מוטסים
באולמות סגורים ומונעים ע"י רצועת גומי קטנה
בדרך כלל 1 X 1 מ"מ. רצועה
זאת נמתחת ומסובבת ל 4000-3500 סיבובים. טיסן פנים
אופייני יכול לטוס זמנים ארוכים מאוד. זמן הטיסה
הוא גם פונקציה של מקום ההטסה, גובה האולם וגודלו
הכללי. טיסן פנים יכול לטוס 40 דקות וגם יותר. טיסנים
מודרניים הנם בעלי פסיעה משתנה ומבנה שלד מבלזה קלה
מצופה בציפוי דק מאוד של חומר פלסטי. עובי הציפוי
כמספר מיקרונים. בשנים האחרונות מתקיימות אליפויות
העולם במכרה תת קרקעי ברומניה. המקום מאוד מיוחד
בכך שזה אולם ענק ממדים בשטח וגם בגובה. מקומות
נוספים שמטיסים טיסני פנים הנם הנגרים ישנים
ממלחמת העולם השניה או אולמות ספורט סגורים. המחלקה
זולה באופן יחסי אבל קשה ומורכבת מבחינה טכנית.
קישורים מעניינים:
אתר הפדרציה העולמית
לתעופה (מחלקת טיסנים):
http://www.fai.org/aeromodelling/
אתר אמריקאי טיסנים
חופשיים, לא רק FAI.
http://www5.pair.com/dvetter/FF/
אתר פיני על טיסנים
חופשיים:
http://www.ilmailuliitto.fi/lennokki/fftf/
בברכת התעופה, נועם ויסמן.
FLYHI 2002