מנעולן ברמת גן – סיפור שהיה


מנעולן ברמת גן – מעשה שהיה כך היה: אימי היא אישה קשישה שנעזרת במטפלת כחצי יום לערך. המטפלת נסעה לחופשה קצרה למשפחתה בחו"ל ואימי נאלצה להישאר כשעתיים ביום לבד משך הזמן הזה.

כשירדה לאסוף את הדואר וחזרה בחזרה, היא נחרדה לגלות שלא לקחה עמה את מפתח הדלת, ובנוסף לא היה עליה מכשיר טלפון נייד.

פלאייר של פורץ דלתות ברמת גן מציל חיים

מנעולנים ברמת גןאני לא רוצה לחשוב מה היה יכול לקרות אם אמי היקרה הייתה נתקעת מחוץ לדלת זמן ממושך, אך למזלה (ולמזל כולנו) באוסף המכתבים שהביאה מלמטה היה פלאייר של פורץ מנעולים ברמת גן – אזור מגוריה!

אמי הזעיקה שכן יקר שהתקשר מייד למנעולן, וזה הגיע תוך זמן קצר ופרץ את הדלת הנעולה. מה רבה הייתה שמחתי כששמעתי על המקרה ובעיקר על עוגמת הנפש שנמנעה בעזרת השכן והמנעולן היקרים.

מהו 3D

אין מסלול,אין פורום,אין שיחה בין טיסנאים שלא יעלה המושג , 3D כל כך הרבה מדברים על זה, כל כך נפעמים מהטיסנים ומהביצועים אליהם מגיעים טיסנים אלו.

אז מה עומד מאחורי המושג 3D?

על זה המאמר ינסה לתת את התשובה

כידוע תחום טיסני הרדיו מורכב ממספר קטגוריות, טריינרים(מתחילים),טיסני אווירובטיקה בסיסית(T34,ספיד אייר,סופרנו),טיסני אווירובטיקה מתקדמת(טיסני F3A המיועדים לטיסות דיוק),סקיילים(טיסני העתק של מטוסים אמיתיים) וטיסני 3D .

טיסות ה 3D מאופיינות בתרגילים עוצרי נשימה ובכמעט בלתי אפשריים לדוגמא
תרגיל הריחוף- בה הטיסן מרחף באוייר כאשר הטיסן תלוי ונסמך על כח המנוע בלבד עם האף כלפי השמים והזנב לכיוון הקרקע.
דוגמא נוספת:
תרגיל הרייר בו הטיסן מתקדם קדימה במהירות איטית ביותר ובזוית של 45 מעלות על סף ההזדקרות.

סגנון ה 3D שונה מסגנונות הטסה השונים בזה שהטיסות מתבצעות על גבול קצה מעטפת הביצועים החורגת מכל דבר הידוע לנו ומהמקובל בעולם הטיסות.

טיסן או לחילופין מטוס הטס בשמיים טס על בסיס כוח העילוי שדואג להשאיר אותו באוויר וזאת כתוצאה מכוח העילוי הנוצר מסביב לכנף ע"י זרימת האוויר, בתחום ה 3D קיימים מספר תרגילים אשר נסמכים על כוח המנוע בלבד.
מאפיין נוסף של טיסני ה 3D הם גודל ההגאים היכולים להגיע
ל 50% מהגודל וכן טווח התנועה המגיע ל 50-45 מעלות דבר המספק את שלל התרגילים הקיצונים אליהם מגיעים טיסנים אלו,
אפיון נוסף בדרך כלל מרכז הכובד הוא אחורי בסוג טיסנים אלו.

המנועים בהם משתמשים בטיסות ה 3D הם בעלי כוח רב אשר צריכים לספק את הכוח הנדרש לכל התרגילים בהם הטיסן נסמך על המנוע בלבד כגון ריחוף,ו knife edge(טיסת צד/סכין בה הטיסן נסמך על כוח המנוע והגה הכיוון).

תחום ה 3D כל הזמן מתפתח ומתקדם ע"י תרגילים חדשים שמותחים את גבול קצה היכולת וכמובן ע"י טיסנים בעלי בעלי תכונות מבנה של יחס משקל נמוך מול רמת מבנה חזק ועמיד אשר יספק את הביצועים הגבוהים הנדרשים מסוג טיסה זה.

הטסת 3D מקצועית למרות שהיא קשה ומסובכת בהתחלה טומנת בה הרבה מאד אתגר בכדי להגיע לרמת ביצוע גבוהה, כל מטיס בעל סבלנות,יכולת לימוד ואימון יכול להגיע לרמת הטסה מקצועית ברמה כזאת או אחרת.

להלן מספר תרשימים של תרגילי 3D

The Blender-סחרור שטוח הפוך
Harrier – טיסה בזווית של 45 מעלות.
elevator- תרגיל המעלית
The Torque Roll-סחרור במקום תוך כדי ריחוף.

תווך הטיסנים המשווקים היום כולל טיסני 3D מקצועים החל מטיסנים חשמליים, וכן טיסנים עבור מנועי 46 סטנדרטים(שניתן לעביר בהמשך מהטריינר ובכך לחסוך עלות של מנוע נוסף)ועד למפלצות של מנועי בנזין של 150 סמ"ק(כן כן נפח של קטנוע)

מבחינת היצע טיסנים הנמכרים היום כל אחד יוכל למצוא את מבוקשו עם זה בגלל העיצוב,המחיר או כל שגעון אחר.

יש לציין שקיימים מספר טיסנים שיכולים להכניס מטיס מתחיל לתחום הנפלא הזה מבלי לשבור תוכנית חסכון לדוגמא:
Katata 40 profile, egle ,fun air, fun star ועוד רבים וטובים אשר יכולים להשתמש בציוד שהיה מורכב על הטריינר לדוגמא סרויים סטנדרטים,מנוע 46,והמקלט כך מה שנשאר זה לקנות רק את גוף הטיסן ולהעביר את כל הציוד לטיסן החדש.

חברה זיכרו קודם כל בטיחות היא מעל לכל וקודם כל

ודבר נוסף

השמיים הם הגבול

סוללות ליתיום

[ליתיום] (ביוונית lithos, משמעות "אבן") נתגלה ע"י Johann Arfvedson ב1817 ככל הנראה, שם זה ניתן משום שהתגלה לראשונה במינרל, לעומת מתכות אלקאליות אחרות שהתגלו לראשונה בצמחים. שמו העברי – "אַבְנַן", ניתן מאותה סיבה.
ליתיום הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות המסומל כ־Li ומספרו האטומי הוא 3. ליתיום טהור הוא מתכת רכה וכסופה המגיבה (מחלידה) במהירות במגע עם אוויר או מים. הליתיום הוא היסוד המוצק הקל ביותר. בין שאר השימושים שלו, הוא משמש בתעשית סוללות חשמליות, לשימושי אלקטרוניקה.

הקדמה:

לאור השימוש ההולך וגובר בסוללות ליתיום, מצאתי לנכון לכתוב מספר מילים על הטרנד החדש והמסעיר הזה בטיסנאות החשמלית..
בזמן שכתבתי מאמר זה, נזכרתי בקורס צלילה שעשיתי לפני הרבה שנים.
בשיעורים הראשונים, למדנו בעיקר, מה לא לעשות, וזה, איך לא, הפחיד.
אבל כשם שההנאה שבצלילה מאפילה על המיגבלות, כך הדבר נכון גם לגבי סוללות ליתיום, במידה ונשמור על מספר כללי ברזל, ההנאה לא תאחר לבוא.

הפראדוקס:

תאי ליתיום, בהשוואה ל-Nicad ו- NiMH, מהווים פריצת דרך, בכל מה שקשור
לאנרגיה אלקטרוכימית ביחס למשקל, וכפי שנראה, לא רחוק היום שתאים אלו יחליפו
אלה האחרונים…אך, כפי שהקדמתי לומר, אליה וקוץ בה !
זה אולי ישמע מוזר, אך כשם שתאים אלו מסוגלים לאגור אנרגיה למכביר, כך הם עדינים לשימוש, בניגוד למצופה.
התאים מגיעים במארזים מאוד עדינים, ורכים, שמאוד קל לפגוע בם פיסית.
פראדוקס, הלא כן ?
אז לידיעתכם, שימוש לא נכון בתאי ליתיום, מסוכן !
בתנאים לא נאותים, תא ליתיום עלול להדלק, לשחרר גזים רעילים, ובמקרים קיצוניים,
גם להתפוצץ!.

קצת על תכונות תא ליתיום:

בעוד שהפוטנציאל, המתח של תא Nicad או NIMH עומד על- V1.2 נומינאלי, מתח תא
ליתיום הוא V3.7…זאת ועוד:
בעוד שהאנרגיה בתא NICAD עומד על כ-50 וואט לשעה / לקילו, האנרגיה
של תא ליתיום עומדת על כ- 170 וואט לשעה / לקילו.
כמו כן, תא NICAD של 2400mA שוקל כ-60 גרם, בעוד שתא ליתיום באותה קיבולת
שוקל כ-42 גרם, וזאת לתא של V3.7 – מתח גבוה פי שלושה !
במילים אחרות, PACK 12 תאים NICAD של 2400mA שוקל כ-750 גרם בעוד ש-
PACK S4P1 , שמפיק הספק דומה שוקל רק 180 גרם !
PACK ליתיום S4P2, שמפיק הספק כפול, ישקול כ-360 גרם !,
וזה אומר ש-PACK ליתיום ישקול חצי, ויפיק פי שתיים אנרגיה מפאק NICAD !
(המספרים נכונים לגבי תאי ליתיום חזקים במיוחד, שמסוגלים לתת 20c בפריקה)
אפרופו פריקות, קיבולת תא ליתיום יורדת, בכל טעינה או פריקה.
גם טמפרטורות גבוהות יגבילו את יכולתו של התא לאגור אנרגיה.
קיבולת תא, בשימוש אינטנסיבי, יירד לכ- 50-80% מקיבולת תא חדש, וזאת לאחר
לא יותר מכ-50 פריקות / טעינות בלבד.
בתחום הטיסנאות החשמלית, תאים אלו עוברים התעללות של ממש.
לא רק שזרמי הפריקה גבוהים מאוד, יחסית לנפח התא, אלא גם האופן בו אנו צורכים זרם,
עם כל פתיחה וסגירה של המצערת, והטעינות התכופות, יקצר את חייו של התא.
PACK טוב אמור לשרוד כחמש מאות פריקות / טעינות אבל זמנים יגידו, כיוון שאנו רק בתחילת הדרך.

בניית PACK מתאים בודדים:

PACK, הוא אוסף תאים המחוברים בטור, או במקביל, או גם וגם.
אך, כיוון שלכל תא יש תכונות מעט שונות, כמו התנגדות פנימית שונה/ טמפרטורה שונה,
ישנה חשיבות מכרעת בבחירה נכונה של התאים.
ב-PACK תקין, מתח כל תא, חייב להיות זהה למתח שאר התאים, וזאת
באחוז סטייה קטן ביותר.
הפרש המתחים בין תא אחד למשנהו חייב להיות לא יותר מ- (+-) V0.05 !
במידה ובבדיקה גילינו שההפרש גדול מזה, יש לאזן את ה-P؀
|mdVmdmHmHm
ACK, וזאת ע"י פריקה וטעינה של כל תא בנפרד.
ולכן, בבנית PACK ליתיום, יש לדאוג לכך שתהייה גישה ל (+) ו (-) של כל תא ותא.
דרך אגב, הדבר נכון גם לגביNicad ו- NiMH , רק שכאן, אם ישנה סטייה כלשהיא
במתחים של כל תא ותא, הPACK- לא ייתן את כל מה שיש לו להציע, אבל לפחות לא יינזק או יזיק בקלות כמו PACK ליתיום.
שרטוט פשוט שהכנתי של PACK S4P1 (ארבע תאים בטור ללא תאים מקבילים)

טעינה:

מתח טעינה מקסימאלי של תא ליתיום הוא – V4.2, ואין לחרוג ממתח זה בשום צורה.
אם בטעינה, המטען לא הפסיק טעינה ב-V4.2 , והמתח הגיע ל- V4.25, לא טוב !
במקרה כזה, תא יכול להנזק לצמיתות.
זרם מקסימאלי לטעינה הוא לא יותר מ- 1.05 כפול קיבולת תא כפי שמוצהר ע"י היצרן.
דוגמא : תא, שמוצהר שהוא 1500mA , יש לטעון בזרם של לא יותר מ- 1575mA .

פריקה:

תא, שמתחו ירד מתחת ל-2.5V , יהרס לצמיתות !
לכן, יש חשיבות רבה בשימוש במטענים סוג א-א, ובבקרים שמיועדים לסוללות ליתיום.
בקר שלא מיועד לליתיום, לא יפסיק את הזרם למנוע בזמן, והPACK יהרס.
קצר ??,,, על תחשבו על זה בכלל !… אתם לא רוצים קצר

איחסון:

אין לאחסן תא / PACK ליתיום, עם פחות מ- 20-50% קיבולת.
איחסון תא פרוק (פחות מ-V2.55 ), והתא ייפגע בצורה שתהפוך אותו ללא שמיש.

כללי זהירות:

אין לטעון סוללה ללא השגחה
יש להקפיד על קוטביות.. טעיתם ? הלך עליכם !
יש להקפיד לטעון בטמפרטורת סביבה של 0-50 מעלות.
יש לטעון PACK מחוץ לטיסן, ועל משטח לא דליק, ולא מוליך חשמלית.
אין להלחים תאים ללא ידע מוקדם בהלחמות..
הטאבים של התאים מאוד רגישים, ועשויים כסף טהור, ולכן רצוי, אם אפשר, לחברם באמצעים אחרים, כמו רצועות זהב דביקות ומוליכות, או בריקוע.
אין לזרוק תאים לאש.
אין להרטיב תא ליתיום… בכל נוזל שהוא !.. אף פעם !
יש להרחיק מילדים
אין לנקב תא.. למה ?.. ככה !
אין להשתמש בתא / PACK שנחבל .

העתיד:

חשוב לי לציין, שרוב הבעיות שציינתי במאמר, לרבות חוסר איזון PACK,
נכון בעיקר לתאים שפורקים זרמים גבוהים מאוד.
לא ניתקלתי עד עתה, בבעיות אקוטיות בתאים קטנים שלא "טוחנים" אותם…
נהפוך הוא.. לטיסנים קטנים, ובינוניים, הרווח הוא עצום !
אין לי ספק שהמטענים הנוכחיים , גם המשוכללים שביניהם,
לא מתאימים לדור החדש של סוללות הליתיום.. אבל זה מה שהשוק מציע כיום.
כמו שאני רואה את הבעיות שבהווה, בעתיד (אני מקווה הקרוב..) נראה
יותר ויותר מטענים חכמים, כאלה שיידעו לגשת לכל תא ותא בתוך ה-PACK,
ויבצעו איזון בזמן הטעינה או הפריקה.
לכל PACK, יהייה פלאג עם מספר רב של מגעים.
טעינה לכל תא ותא במקביל, ( לPACK- S4P1 יהיו 5 מגעים לטעינה/פריקה..
..ראו איור פה למעלה) , וכמו כן, בקרי טמפרטורה על כל תא ותא, לניטור
מדוייק של מצב כל תא…כמובן, כך אני רואה את הדברים, נראה מה השוק יכתיב.

לסיום..

זה היה ממש בקצרה על תאי ליתיום.
אולי זה נשמע מפחיד, אבל יש לזכור שאלה כללי זהירות.
ייתכן מאוד שהסיכוי לתאונת דרכים (חס וחלילה, טפו טפו טפו..) בדרך לשטח ההטסה
גבוה יותר, מ-PACK ש"סרח" (תרתי משמע..), אז קחו את הדברים בפרופורציה.
אני בטוח, שבשימוש נכון, ההנאה מהטסה עם ליפו – מרובה !

עקרונות מנחים לבחירת מערכת חשמלית

בכתבה זו אנסה לגעת, באופן כללי, בקווים המנחים מאחורי בחירת מערכת חשמלית לטיסן. המערכת, היא שתכתיב בסופו של דבר את ביצועי הטיסן (כמו גם יכולותיו של המטיס עצמו).

מספר מרכיבים ייכללו בכל מערכת שכזו (אציינם, אך לא אפרט לעומק משום שזו כבר כתבה בפני עצמה) :

סוללות – נחלקות לקבוצות עפ"י הכימיה המרכיבה אותן (nicd, nimh, lithium polymer…). למערכת חשמלית ספציפית נתאים את סוג הסוללה המתאים עפ"י קיבולת הסוללה (נמדד בד"כ ב-mah), מספר התאים ב-pack שעל פיו ייקבע מתח הסוללה ויכולת הסוללה לפרוק את הזרמים הנדרשים.

בקר מהירות – ישמש כ"מצערת" ויחובר בטור בין הסוללה למנוע. לבקרים קיימות פונקציות רבות ומגוונות וביניהן bec (battery eliminator circuit), auto cutoff (כיבוי המנוע כשהסוללות מתרוקנות) ועוד. חשוב לזכור שקיימים בקרים המותאמים למנועי brushed ובקרים אחרים המותאמים למנועי brushless,. לא ניתן להעבירם מסוג מנוע אחד לאחר. בד"כ ימוינו הבקרים עפ"י כמות הזרם אותו הם מסוגלים להעביר (20,30,40 … אמפר).

התאמה בין הרכיבים השונים ליצירת מערכת אחת דורשת ניסיון וידע. כל רכיב ישפיע על ביצועי הטיסן ומשך ההטסה. כך למשל, שימוש במדחף גדול יותר ישפר את יכולת הטיפוס אך מנגד יביא לצריכת זרם מוגברת ע"י המנוע, כתוצאה מכך יפחת משך הטיסה.כמובן שעלינו לבדוק האם החלפה של רכיב כלשהו במערכת לא יביא לחריגה מטווחי הפעולה הבטוחים של הבקר והמנוע.

קיימות מספר דרכים לבחור בקומבינציה כלשהי:

הסתמכות על ניסיונם של אחרים ושימוש במערכת "מוכחת". פורומים באינטרנט ושיטוט בשטחי הטסה הינם מקורות מצוינים לכך.
שימוש בתוכנות מחשב המנבאות את ביצועי המערכת "על הנייר". באמצעות תוכנות אלו ניתן לבדוק קומבינציות שונות ללא סיכון או הוצאה כספית כלשהי.
הסתמכות על המפרט הטכני של הפריט והמלצות היצרן.

לכל מטיס סדר עדיפויות משלו : זמן הטסה, מהירות, יכולת טיפוס, משקל ועלות. הכיף בטיסנאות חשמלית הוא האפשרויות העצומות הניתנות לביצוע ע"י בחירה נכונה של רכיבים. בד"כ עלות גבוהה מאפשרת ביצועים מרהיבים, אך בעזרת בחירה מושכלת של המערכת התוצאות עשויות להיות מפתיעות מאוד לטובה.

עקרונות מנחים :

אפרט את הלוגיקה העומדת מאחורי בחירת המערכת למספר סוגים מרכזיים של טיסנים חשמליים. עלינו לקחת בחשבון ששיקולים כמשקל ועלויות תמיד יהיו קיימים. המשקל הנמוך חשוב במיוחד בטיסנאות חשמלית, נשתדל לזכור זאת תמיד.

דאוני שהייה (טרמיקות) חשמליים

הקווים המנחים הינם יכולת טיפוס טובה ומשקל נמוך. לשם כך נבחר בסוללות קלות ככל האפשר. מהפיכת ה-lipo שאנו חווים מביאה לשיפור משמעותי מאוד ביכולות דאוני הטרמיקות.
במידה ונבחר במנוע brushed (משיקולי עלות) אז בד"כ נוסיף לו תיבת תמסורת –gearbox. מטרת התוספת היא לאפשר שימוש במדחף גדול יותר על חשבון מהירות טיסה. המטרה העיקרית בדאוני שהייה הינה טיפוס יעיל לגובה רב ולא מהירות טיסה גבוהה. ה-gearbox בעצם "מוריד הילוך" (אנאלוגיה מתחום הרכב) ומאפשר טיפוס בזוית גדולה יותר על חשבון מהירות (בדיוק כמו במכונית). לדאון שכזה נבחר מדחף מתקפל גדול עם pitch נמוך.

כמובן שנעדיף לבחור במנוע brushless, שהוא יעיל בהרבה וברוב המקרים גם קל יותר ממנועי המברשות (brushed). גם בסוג מנועים זה נוכל להשתמש ב-gearbox. לאחרונה חלה התקדמות רבה בתחום ופותחו מנועים המסוגלים לסובב מדחפים גדולים ללא שימוש ב-gearbox. מנועים אלה נקראים outrunners, וקלים לזיהוי משום שמעטפת המנוע כולו מסתובבת עם הציר המרכזי. מנועים אלה מאוד פופולאריים ומבחר גדול שלהם ניתן לקנייה בארץ.

טיסני pylon

טיסנים מהירים מאוד. ייהנו משימוש במנועים direct drive (ללא שימוש בתיבת תמסורת). סוג הנעה זה מאפשר הטסה במהירויות גבוהות מאוד (סל"ד גבוה) על חשבון יכולת טיפוס מוגבלת יחסית. לטיסנים אלה נבחר מדחפים קטנים עם pitch גבוה.

טיסני D3

תחום שלאחרונה הפך למאוד נפוץ. הטיסנים בעלי יכולת ריחוף ולכן עושים שימוש במדחפים מאוד גדולים (לעיתים נראה אף לא פרופורציונאלי) ותיבות תמסורת בעלות יחס גבוה (הילוך נמוך). לחילופין, ניתן להשתמש במנועי ה-outrunners ללא שימוש בתיבת תמסורת. טיסנים אלה ניתן למצוא בכל הגדלים והמינים. יש לזכור, עלינו למצוא מנוע ותיבת תמסורת בעלי עוצמה רבה, מהירות טיסה נמוכה וסוללות שיוכלו לספק את הזרם הגבוה ומשך הטיסה הרצוי תוך שמירה על משקל מינימאלי (lipo יהיו סוללות הבחירה לכך).

רוב המערכות החשמליות של שאר קבוצות הטיסנים נופלות בד"כ בין דאוני השהייה (טיפוס חזק ומהירות יחסית נמוכה) לבין טיסני המהירות (ללא שימוש ב-gearbox, מדחף קטן עם pitch גבוה). את הבחירה המדויקת אני משאיר לכם עפ"י זמינות, עלות והעדפה אישית. ממליץ בחום לעשות שימוש בתוכנת Motocalc המצוינת ולהיעזר בחברים בפורום לשם כך.

קיימות קבוצות טיסנים נוספות, לדוגמא : רב – מנועיים, מנועי מניפה (edf), מדחפים אחוריים וכו'… הכללים הבסיסיים לגבי טיסנים אלה דומים. ממליץ מאוד להיוועץ במומחים בתחום טרם הרכישה.